רש"י על חולין כ״ה א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין כ״ה ע״א:ב׳ רש"י על חולין כ״ה ע״א:ד׳ »

1 תוספות יום טוב על משנה כלים פתח ↗

כלי גללים כלי אבנים כו'. כתב הר"ב ואע"ג דכל כלי פתוח בכלי חרס משתעי קרא בכלי שטומאה קודמת לפתחו. בכלי שהרגילה התורה את הטומאה להשכים ולמהר לבא דרך פתחו. רש"י פ"ק דחולין דף כה. ומ"ש הר"ב מ"מ שאר כלים נמי מרבינן שמצילים. מדכתיב וכל. ומיהו לא מרבינן אלא אלו שהן טהורים. וז"ל הרמב"ם וכבר ביארנו רפ"ב שכלי חרס וכלי נתר טומאתן שוה. מטמאין מאויריהן נתאמת מזה שכלי חרס וכלי נתר מצילין. ולמדו שאר הכלים הנמנין בזאת ההלכה מק"ו והוא אמרו אין לי אלא כלי חרס. כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה מניין. ודין הוא ומה כלי חרס שהן עלולין לקבל טומאה. הרי הן מצילין בצמיד פתיל באהל המת. כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה שאינן עלולין לקבל טומאה אינו דין שיצילו בצמיד פתיל. וביאור עלולין. מוכנים ומזומנים. ע"כ. ומאמרם זה הוא בספרי פר' חקת ושנויה בלשון הזה. וכל כלי פתוח. אין לי אלא כלי חרס וכו'. עד אינו דין שיצילו צמיד פתיל באהל המת. ומסיים ת"ל וכל כלי פתוח. וצריך לומר דאע"ג דאתאן בק"ו טרח וכתב ליה קרא ורבינהו ולא נראה לחכמינו ז"ל לרבות בו כל הכלים. אפילו אותן שאין באין בק"ו:

2 חולין פתח ↗

אָמַר קְרָא: ״וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו״, אֵיזֶהוּ כְּלִי שֶׁטּוּמְאָתוֹ קוֹדֶמֶת לְפִתְחוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה כְּלִי חֶרֶס, וְכִי אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו הוּא דְּטָמֵא, הָא יֵשׁ צְמִיד פָּתִיל עָלָיו – טָהוֹר.

3 חידושי הלכות פתח ↗

בפרש"י בד"ה מיטמאין מגבן בנגיעה כו' עליו משמע דנגע ול"ש גבו ול"ש אוירו עכ"ל ר"ל דהא דפסיקא ליה בשאר כלים דמטמאין מגבן היינו ע"כ משום דעליו הכי משמע דהא אכתי לא אסיק אדעתיה הך דרשא האי הוא דכי אין צמיד פתיל עליו כו' כדלקמן אך מ"ש ול"ש אוירו אינו מדוקדק לכאורה דמשמע אוירו ממש וא"כ לא הוה אצטריך למימר ויהיו כל הכלים מטמאין מאוירן מק"ו כו' ואולי לפרש"י אה"נ בלאו ק"ו נמי המ"ל הכי אלא לרווחא דמלתא נקט ק"ו וכה"ג כתבו התוס' בק"ו קמא ודו"ק:

4 תורה תמימה על התורה פתח ↗

צמיד פתיל. צמיד – זה הפקק, פתיל – זה המקיף, ואע"פ שאין ראיה לדבר – זכר לדבר, ויצמד ישראל לבעל פעור פ׳ בלק עחהשם פקק מורה לא רק על סתימת החלל בדבר מה כ"א גם על הסגירה ע"י הדוק שפתי החלל זו לזו, או כסוי הכלי אל הכלי, ולכן תאלמנה שפתי שקר מתרגמינן תתפקקון, היינו שתצמדנה השפתים זו לזו, וכמו מאלמים אלומים דהכונה שם על הצמידה והחבור, ופתיל זה הכסוי, וכמו שפי' הגר"א ז"ל בפ"ט דכלים מ"ז, וכן מוכח בפ"י שם מ"ב, אין מקיפין לא בבעץ וכו' מפני שהוא פתיל ולא צמיד, וכן פי' רש"י בחולין כ"ה א'. וצ"ע בפירש"י כאן בפסוק זה שכתב להיפך מדבריו שם, ועיין עוד בתפא"י שם. ספרי.

5 חולין פתח ↗

1 כלי פתוח - מדקפיד אפתיחה שמע מינה בכלי חרס קאי דאיזהו כלי שטומאתו קודמת לפתחו באיזה כלים הרגילה תורה את הטומאה להשכים ולמהר ולבא דרך פתחו:

2 הוי אומר זה כלי חרס - דכתב לך בגויה בדוכתא אחריתי אל תוכו:

3 הא יש צמיד פתיל עליו - שמצומדת מגופתו עליו לפיו יפה:

4 פתיל - מגופו:

5 טהור - ואף על פי שהוא באהל המת דקרא באהל המת מישתעי אלמא לא נטמא מגבו:

« רש"י על חולין כ״ה ע״א:ב׳ רש"י על חולין כ״ה ע״א:ד׳ »